יפלטונפינאר — מעיין קדוש של החתים ליד אגם ביישהיר

Konya אטרקציותיפלטונפינאר — מעיין קדוש של החתים ליד אגם ביישהיר

יפלטונפינאר — מעיין קדוש של החתים על שפת אגם ביישהיר

תארו לעצמכם: מעיין צלול פורץ מהאדמה, קר אפילו בחום האנטולי, ומסביבו, לפני שלושת אלפים שנה, בנו אומנים חיתיים בריכה מונומנטלית מאבן טרהיט, המעוטרת באלים ורוחות הרים בסדר היררכי. אפלטונפינאר (בטורקית: Eflatunpınar) — אחד ממקומות הפולחן החיתיים הבודדים שנותרו בנוף הפתוח: ללא גגות מעל הראש, ללא גדרות מסביב. רק אבן, מים ושמיים. אפלאטונפינאר ממוקם בפארק הלאומי של אגם ביישהיר, 85 ק"מ מערבית לקוניה, באזור ההיסטורי של פיסידיה. האתר מופיע ברשימה המקדימה של אונסק"ו מאז 2014 כ"מקדש המים הקדוש של החתים" (Hittite Sacred Water Temple). זוהי הנקודה הדרום-מערבית ביותר של התפשטות החתים באסיה הקטנה — הגבול שבו הציוויליזציה הגדולה הותירה את אחד הסימנים האחרונים שלה על האבן.

ההיסטוריה והמקור של יפלטונפינאר

הציוויליזציה החתית הגיעה לשיא פריחתה במאות ה-14–13 לפנה"ס, והשתרעה על רוב רמת אנטוליה. דווקא בתקופה זו — בעידן הברונזה המאוחרת — הוקם מונומנט יפלטונפינאר על שפת אגם ביישהיר. הקהילה המדעית הטורקית מתארכת אותו למאה ה-14 לפנה"ס, כלומר לתקופתם של קודמיו הקרובים ביותר או בני דורו של המלך החיתי תודחלייה הרביעי (שלט בשנים 1237–1209 לפנה"ס בערך).

המיקום נבחר שלא במקרה: מהאדמה במקום זה נובעים שני מעיינות טבעיים עם מים צלולים וקרים. עבור החתים המים היו קדושים — הם סימלו את הקשר עם עולם האלים התת-קרקעי והעניקו חיים. הבריכה-מאגר המונומנטלית, המרוצפת בלוקים מסותתים של טרהיט (סלע וולקני), הייתה בו-זמנית מבנה מעשי ומרחב דתי: פולחן המעיין הקדוש ("arimatta" בטקסטים החיתיים) תפס מקום חשוב בפנתיאון החיתי.

חוקרים זיהו את יפלטונפינאר עם "מעיין בריכת ארימטה" המוזכר באמנה בין המלך החיתי תודחליה הרביעי למלך קורונטה מתרחונטאס. הסכם זה הגיע אלינו על גבי לוחית ברונזה שנמצאה בחפירות בחתושש (בוגזקוי של ימינו) — בירת החתים. ההתאמה המדויקת בין שם המקום לאנדרטה נותרה נושא לדיון, אך גרסה זו נחשבת למשכנעת ביותר.

בימי הביניים, בתקופת הסלג'וקים, קיבל המונומנט פרשנות חדשה: החלו לקשר אותו עם אפלאטון — השם הערבי של הפילוסוף היווני אפלטון. מכאן השם "אפלטוןפינאר" — "מעיין אפלטון" או "המעיין הסגול" (המשמעות השנייה של המילה "אפלטון" בטורקית היא "סגול"). האתר, שנוצר אלף שנים לפני אפלטון, קיבל באופן בלתי צפוי את שמו פשוט משום שבזמן התקופה הסלג'וקית קוניה (איקוניום) נקשרה לפילוסופיה היוונית.

המקום הוזכר על ידי החוקרת מאוניברסיטת אוקספורד, לוסיה ניקסון, ומבוסס על עבודותיו של פ.ו. האסלק מתחילת המאה ה-20. עד היום לא נערכו כאן חפירות שיטתיות מלאות. מיקומו על שפת האגם תואם בדיוק, מבחינת קו הרוחב, לאתר חשוב אחר הנמצא על הגדה הנגדית — חורבות קובדבאד-סאראיי, שהוקם על ידי הסלג'וקים במאה ה-13.

ארכיטקטורה ומה לראות

המונומנט המרכזי ביפלטונפינאר הוא בריכת אבן-מאגר בשטח של כ-7 מטרים רוחב ו-4 מטרים גובה, הבנויה מ-14 אבני טרכיט. טרכיט הוא סלע וולקני שנכרה באזור: חזק, אך ניתן לעיבוד בקלות יחסית. הבנייה מונומנטלית, עם התאמה מדויקת של האבנים.

תמונות תבליט על המונומנט הראשי

על חזית המונומנט הראשי חרוטה תמונה היררכית של הפנתיאון החיתי. בשורה התחתונה — חמישה אלים הרריים עם חצאיות קשקשיות אופייניות: כך בדיוק תיארו החתים את רוחות ההרים. מעליהם יושב "זוג אלוהי": דמויות גבריות ונשיות, המייצגות, לדעת החוקרים, את אל הסערה טרחונו ואת אלת השמש אריניט – האלים העליונים בפנתיאון החיתי. אותן דמויות, ככל הנראה, חוזרות על עצמן גם על הקירות הצדדיים (הדרומי והמזרחי) של האנדרטה.

שרידי פסלים

במהלך סקירת הבריכה התגלו בין המילוי פסלים של בעלי חיים שוכבים — לפי השערת החוקרים, מדובר בדימויים של אריות, איילים ופרות. הם משלימים את קבוצת בעלי החיים הזוגיים הידועה, שנמצאה כאן קודם לכן. כמו כן, נמצאו בבריכה כלי חרס מיניאטוריים שהוקדשו לאלים — הדומים מאוד לאלה שהתגלו בבריכות הקדושות של חתושש (בוגזקוי) — וסיכה אחת מברונזה. זוהי עדות ישירה לתפקידו הפולחני של המונומנט: אנשים הביאו מנחות לאל המקור.

מאפיין ייחודי: דמויות חזיתיות

יפלטונפינאר הוא אחד המקומות הבודדים הידועים שבהם החתים תיארו דמויות אנושיות במבט חזיתי (אנפז), ולא בפרופיל, כפי שמקובל ברוב התבליטים החתיים. עובדה זו מודגשת בנפרד על ידי ArchaeoNews, המגדיר תכונה זו כמאפיין ייחודי של האתר.

הנוף והפארק הלאומי

האתר ממוקם בתוך הפארק הלאומי של אגם ביישהיר. המעיין עדיין נובע מהאדמה: המים קרים וצלולים. המרחק בין חוף האגם לאנדרטה הוא כ-10 ק"מ. מסביב יש סבך קנים ונוף אנטולי שקט. גשרים מעץ המובילים לאנדרטה הוספו על ידי עובדי המוזיאון של קוניה במסגרת שיפור המקום — הדעות של התיירים לגבי החלטה זו חלוקות.

עובדות ואגדות מעניינות

  • יפלטוןפינאר — הנקודה הדרום-מערבית ביותר של ההתרחבות החתית. מעבר לגבול זה אין עוד אדריכלות מונומנטלית חתית. זהו ממש "גבול האימפריה", שנחקק באבן.
  • המונומנט נקרא על שם אפלטון (Eflatun — Aflatun, גרסה ערבית לשם "אפלטון"), אף על פי שהוא נבנה כאלף שנים לפני הפילוסוף היווני. ההסבר פשוט: בתקופת הסלג'וקים קוניה נקשרה לתרבות ולחוכמה היוונית, והשם של החכם המפורסם ביותר "נדבק" לאנדרטה העתיקה והמסתורית.
  • במאה ה-15 התרחשה קרב ליד חומות אפלטיונפינאר: כוחות אקקוןלו, שתמכו בבילק של קרמן נגד האימפריה העות'מאנית, התנגשו בכוחות העות'מאניים בפיקודו של הנסיך מוסטפה — בנו של מהמט הכובש. העות'מאנים ניצחו. הקרב התרחש עוד לפני קרב אוטולוקבלן בשנת 1473.
  • כלי הנדר והסיכה הברונזית שנמצאו בבריכה זהים לחפצים שנמצאו בבריכות הקדושות של חתושש. זוהי "חוט מקשר" ישיר בין שני מרכזי הפולחן החשובים ביותר של החתים.
  • המקור נובע מהאדמה עד היום, שלושת אלפים שנה לאחר מכן. המים הקרים שראו אלה שהקריבו קורבנות לאל טרחונה הם אותם מים.

איך להגיע

יפלטונפינאר נמצאת 85 ק"מ מערבית לקוניה, בתוך גבולות הפארק הלאומי של אגם ביישהיר. העיר הקרובה ביותר היא ביישהיר (כ-30 ק"מ מהאתר). מקוניה לביישיר יוצאים אוטובוסים (כ-1.5 שעות); מביישיר לאתר ההיסטורי עדיף לקחת מונית או לשכור רכב.

המסלול הנוח ביותר למטיילים מרוסיה: טיסה לקוניה (KYA) מאיסטנבול או רכבת מהירה מאנקרה (~1 שעה ו-40 דקות), ולאחר מכן השכרת רכב בקוניה ונסיעה עצמית. הדרך ליפלטונפנאר ציורית: אגם ביישהיר הוא אחד מאגמי המים המתוקים הגדולים ביותר בטורקיה. הכניסה לפארק הלאומי כרוכה בדרך כלל בתשלום; יש לברר את התעריפים העדכניים במקום. יש חניה בקרבת האנדרטה.

עצות למטייל

תכננו את הביקור ביפלטונפינאר כחלק מיום טיול: האנדרטה עצמה קטנה, והסיור בה אורך 30–45 דקות. אך הדרך והנוף מצדיקים את הנסיעה — אגם ביישהיר וההרים סביבו יפים בכל מזג אוויר. שלבו את הביקור עם נסיעה לביישחיר: שם נמצא מסגד Esrefoglu Camii מהמאה ה-13 (הכלול ברשימת המועמדים של אונסק"ו) וטירה על אי באמצע האגם.

הזמן הטוב ביותר הוא האביב (אפריל–מאי) או תחילת הסתיו (ספטמבר–אוקטובר): הקיץ החם הופך את הטיול לפחות נוח, ובחורף הפארק הלאומי עלול להיות סגור בחלקו. קחו איתכם משהו לשתות: אין שום דוכני מכירה ליד האנדרטה. צלמים יעריכו את אור הבוקר — תבליטי האלים החתיים נראים טוב יותר בתאורה זוויתית נמוכה. בואו עם ידע בסיסי על הפנתיאון החתי: אז הדימויים ההראלדיים על האבן יהפכו מקווי מתאר מסתוריים לאלים ספציפיים עם שמות ותפקידים משלהם. דווקא הפיכת "סתם אבן" ל"היסטוריה חיה" היא שהופכת את יפלטונפינאר לאחד האתרים השקטים והעמוקים ביותר בכל מרכז אנטוליה.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — יפלטונפינאר — מעיין קדוש של החתים ליד אגם ביישהיר תשובות לשאלות נפוצות על יפלטונפינאר — מעיין קדוש של החתים ליד אגם ביישהיר. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
אפלטונפינאר (Eflatunpınar) — אתר פולחן חיתי מהמאה ה-14 לפנה"ס, הממוקם על שפת אגם ביישהיר באנטוליה המרכזית. מדובר בבריכת-מאגר מונומנטלית העשויה אבן טראכיט, המעוטרת בתבליטים של אלים חיתיים ורוחות הרים. האתר ייחודי בכך שהוא ניצב בנוף פתוח — ללא מחסה או גדרות מודרניות — ומהווה את הנקודה הדרום-מערבית ביותר של האדריכלות המונומנטלית החתית באסיה הקטנה.
השם "אפלטונפינאר" פירושו "מעיין אפלטון" — זוהי צורה ערבית של השם "אפלטון" (אפלטון). בתקופת הסלג'וקים קוניה נקשרה לתרבות ולפילוסופיה היוונית, ושמו של החכם היווני המפורסם ביותר "נדבק" באופן ספונטני לאנדרטה העתיקה והמסתורית. המילה "eflatun" עצמה פירושה בטורקית גם "סגול" או "ארגמן", מה שמוסיף עוד רובד של משמעות לשם. החתים הקימו את האנדרטה בסביבות 1300 לפנה"ס — הרבה לפני לידתו של אפלטון.
יפלטונפינאר הוא אחד המקומות הבודדים שבהם החתים תיארו דמויות אנושיות במבט חזיתי (אנפז), ולא בפרופיל המסורתי. ברוב התבליטים החתיים האלים והאנשים מוצגים מהצד, ולכן התיאורים החזיתיים כאן נחשבים למאפיין ייחודי. על חזית המונומנט נראית ההיררכיה של הפנתיאון החיתי: בשורה התחתונה — חמישה אלים הרריים בחצאיות קשקשיות, מעליהם — זוג אלים עליונים יושבים, ככל הנראה אל הסערה טרחונו ואלת השמש אריניטו.
רשמית, לא. מאז שנת 2014, יפלטונפינאר נכלל ברשימה הזמנית של אונסק"ו תחת התיאור "מקדש המים הקדוש החיתי" (Hittite Sacred Water Temple). משמעות הדבר היא שטורקיה רואה בו מועמד להכללה ברשימת אתרי המורשת העולמית, אך טרם התקבלה החלטה סופית בעניין.
כן. המעיינות הטבעיים שבבסיס האנדרטה פעילים עד היום — המים נשארים קרים וצלולים גם בחום הקיץ האנטולי. זהו אחד המקרים הנדירים שבהם אלמנט טבעי, שהיווה את ההשראה להקמת אנדרטה קדושה לפני שלושת אלפים שנה, נשמר במצבו המקורי עד ימינו.
בתשתית הבריכה גילו החוקרים פסלי בעלי חיים שוכבים — ככל הנראה דמויות של אריות, איילים ופרות — וכן כלי חרס מיניאטוריים שהוקדשו לאלים וסיכה מברונזה. ממצאים אלה זהים לחפצים שנמצאו בבריכות הקדושות של חתושש — בירת החתים. זוהי זיקה חומרית ישירה בין שני מרכזי הפולחן החשובים ביותר של החתים.
חוקרים מזהים את יפלטונפינאר עם "מקור אגן ארימטה" המוזכר באמנה בין המלך החיתי תודחליה הרביעי למלך קורונטה מתרחונטאס. אמנה זו נשתמרה על לוח ברונזה שנמצא בחפירות בחתושש (בוגזקוי). ההתאמה המדויקת נותרה נושא לדיון מדעי, אך גרסה זו נחשבת למשכנעת ביותר.
במאה ה-15 התרחש קרב בסמוך לאנדרטה: כוחותיו של אקקוןלו, שתמכו בבילק של קרמן במאבקם נגד האימפריה העות'מאנית, התעמתו עם הכוחות העות'מאניים בפיקודו של הנסיך מוסטפה — בנו של מהמט הכובש. העות'מאנים יצאו מנצחים. קרב זה קדם לקרב המפורסם יותר באוטלוקביל בשנת 1473.
האתר עצמו קטן יחסית: סיור קפדני בתבליטים, בבריכה ובמעיין אורך כ-30–45 דקות. בהתחשב בנסיעה ובטיול בשטח הפארק הלאומי, מומלץ להקדיש לטיול לפחות שעה וחצי מהעיר הקרובה ביותר — ביישהיר. מומלץ לשלב את הביקור עם ביקור בביישהיר עצמה, שם נמצאים מסגד Esrefoglu Camii מהמאה ה-13 והטירה שעל האי.
לא. עד כה לא נערכו חפירות ארכיאולוגיות שיטתיות ומקיפות ביפלטונפינאר. הנתונים הקיימים מבוססים על סקרים שטחיים, ניתוח של מילוי הבריכה ופרסומים מחקריים מוקדמים מתחילת המאה ה-20. משמעות הדבר היא שהפוטנציאל של האתר לגילויים מדעיים טרם מוצה.
הזמן האופטימלי הוא האביב (אפריל–מאי) ותחילת הסתיו (ספטמבר–אוקטובר). באביב, אגם ביישהיר וההרים הסובבים אותו ציוריים במיוחד, והטמפרטורה נעימה. בקיץ, החום האנטולי הופך את הטיול למתיש. בחורף, חלק מתשתיות הפארק הלאומי עלולות להיות סגורות. לצלמים מומלץ לבקר בשעות הבוקר: בתאורה זוויתית נמוכה, תבליטי האלים החתיים נראים בבהירות רבה יותר.
בסמוך לאנדרטה עצמה אין דוכני מכירה או מקומות לאכילה. יש חניה במקום. אל האנדרטה מובילים גשרים מעץ — הם הותקנו על ידי עובדי המוזיאון בקונייה, אך התייחסותם של התיירים לשיפור זה אינה אחידה. מומלץ להצטייד במים ובחטיפים לפני היציאה לטיול; בתי הקפה והחנויות הקרובים ביותר נמצאים בביישחיר.
מדריך למשתמש — יפלטונפינאר — מעיין קדוש של החתים ליד אגם ביישהיר מדריך למשתמש ב- יפלטונפינאר — מעיין קדוש של החתים ליד אגם ביישהיר, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
יפלטונפינאר שוכנת 85 ק"מ מערבית לקוניה. מרוסיה הדרך הנוחה ביותר להגיע לקוניה היא דרך איסטנבול (טיסה לשדה התעופה KYA) או לטוס לאיסטנבול ומשם להמשיך לקוניה ברכבת המהירה Hızlı Tren (כ-1 שעה ו-40 דקות). קונייה היא מרכז תיירותי גדול עם מלונות, השכרת רכב ותשתית נוחה לטיולים באזור ביישהיר.
מקוניה לעיר ביישייר (כ-80 ק"מ) יוצאים אוטובוסים, והנסיעה אורכת כשעה וחצי. עם זאת, מביישייר לאפלטונפינאר נותרו עוד כ-30 ק"מ, ואין תחבורה ציבורית למקום. האפשרות הנוחה ביותר היא לשכור רכב בקוניה ולנסוע בכוחות עצמכם: הדרך עוברת לאורך חופי אגם ביישייר והיא ציורית בפני עצמה. חלופה נוספת היא מונית מביישייר, מומלץ להסכים על המחיר מראש.
האנדרטה ממוקמת בשטח הפארק הלאומי של אגם ביישהיר, והכניסה אליו כרוכה בדרך כלל בתשלום. מומלץ לברר את התעריפים העדכניים באתר הרשמי של הפארק או במקום, שכן המחירים ושעות הפתיחה עשויים להשתנות בהתאם לעונה. יש חניה ליד האנדרטה. מומלץ להצטייד במזומן בלירות טורקיות למקרה שתשלום בכרטיס אשראי לא יהיה אפשרי.
לפני הביקור, כדאי ללמוד את היסודות על הפנתיאון החיתי: מי הם אל הסערה טרחונו ואלת השמש אריניטו, וכיצד תיארו החיתים את רוחות ההרים. כך יהפוך התבוננות בתבליטים מחוויית התבוננות בדמויות מופשטות למפגש משמעותי עם אלים ספציפיים. קחו איתכם מים וחטיף קל — אין במקום לא בית קפה ולא חנויות. אם אתם מתכננים לצלם את התבליטים, השתדלו להגיע בבוקר: האור הזוויתי מדגיש את פרטי התבליטים בצורה ברורה הרבה יותר.
עלו על הגשרים העשויים עץ והתקרבו אל המונומנט המרכזי — בריכה אבן המורכבת מ-14 אבני טראכיט בגובה של כ-4 מטרים. התבוננו בזה אחר זה בחזית: בשורה התחתונה ניצבים אלים הרריים בחצאיות קשקשיות, מעליהם יושב זוג אלים עליונים, וכן דימויים על הקירות הצדדיים. שימו לב למיקום הקדמי של הדמויות — דבר נדיר באמנות החתית. מצאו את הנקודה שבה נובעים מעיינות טבעיים מהאדמה: המים קרים אפילו בקיץ.
הקצו יום שלם לטיול: הביקור במונומנט עצמו אורך 30–45 דקות, אך הנסיעה אורכת זמן. בדרך הלוך ושוב, עצרו בעיר ביישיר: שם תמצאו את מסגד Esrefoglu Camii מהמאה ה-13, הנמצא ברשימת המועמדים של אונסק"ו, ואת הטירה מימי הביניים הממוקמת על אי באמצע האגם. שני האתרים נמצאים במרחק הליכה במרכז העיר ומשלימים את הסיפור ההיסטורי של האזור — מהחתים ועד הסלג'וקים.